








כיצד ישפיע וירוס הקורונה על תכנון ועיצוב פנים של סביבות מגורים ועסקים?
מאת: אור אריכא
פעם בתקופה מטלטל את העולם אירוע גלובאלי, שמסיט את מסלול החיים לכיוון בלתי צפוי.
בעשור הראשון של שנות האלפיים היה זה משבר הסאב-פריים, שאיים לרסק את הכלכלה העולמית.
בינואר 2020 זו הקורונה, שעצרה את הצמיחה העולמית ומאיימת על העולם במיתון מתמשך.
למרות הזיכרון הקולקטיבי הקצר של המין האנושי ויכולתו לחזור ולצמוח, כל משבר משאיר את אותותיו ומשנה את אורחות החיים.
כיצד תשפיע הקורונה על חיינו בטווח הארוך? אילו שינויים שאנו רואים בחיינו יישארו חלק מתמונת המציאות החדשה ואילו שינויים בפתח? איך זה ישפיע על הסביבה בה אנו חיים, עובדים או מבלים?
שאלות רבות יישארו פתוחות עוד זמן רב, חלקן יקבל מענה רק מספר שנים לאחר היעלמות הקורונה וחזרה לאותה רמת צמיחה שהיתה ערב התפשטותה בעולם, שתבטא נקודת ציון של 'חזרה לשגרה', אולם בעוד איננו יכולים לחזות את העתיד, אנחנו יכולים לייצר השלכות לוגיות שמבוססות על המצב הנוכחי והתגובות הראשונות שמבטאות הסתגלות למציאות החדשה. כבר כעת אנו מזהים מגמות התנהגותיות שצפויות להיות חלק בלתי נפרד מסביבות המגורים, סביבות העבודה, המקומות בהם אנו מתארחים, מבלים או צורכים.
מעצבי פנים, בכל העולם, מנסים להבין את הצרכים החדשים ולתכנן סביבות מתאימות לאתגר החדש.
אביא כאן מספר תובנות, שאני משלבת בעבודתי ומקווה שיהיו בעלי ערך עבורכם.
סביבות מגורים
מרחב חיצוני פתוח כחלק מסביבת המגורים – הסתגרות בבתים מחשש להידבקות במגפה נשמעה כמו סצינה מסרט אימים עד שבמרץ 2020 היא הפכה להיות חלק ממציאות חיינו. האפשרות שזה יקרה מלמדת שעל כל יחידת מגורים להיות מתוכננת כך שתכיל מרחב חיצוני פרטי פתוח כדי לנשום אויר צח. מרחבים כאלו הן מרפסות, חצרות, rooftop, או חללים פתוחים משותפים למספר מצומצם של דיירים וניתן לנהל ולתזמן את השימוש בהם.
שילוב צמחיה – מלבד היתרון האסתטי הברור שמוסיפה צמחיה לכל חלל, מחקרים מספקים עדות משכנעת על תרומתם של צמחים לאיכות חייו ובריאותו של האדם. דגש מיוחד ניתן להפחתת המתח וההירגעות. לכולנו נעים לטייל בטבע, להיפגש בפארק הקרוב או לשבת בגינה מטופחת. שילוב צמחיה בכל בית הוא חשוב ביותר, גם בדירות בהן אין חצר, בתוך הבית ובמרפסת.
עמדות עבודה בבית – עבודה מהבית הפכה לגיטימית וצפויה להישאר בהיקפים שונים גם לאחר היעלמות הקורונה. לעבודה מהבית יתרונות רבים – זמן עבודה נטו, הימנעות מבזבוז זמן בפקקים, פחות זיהום אויר של כלי רכב שנעים בכבישים, יותר זמן משפחה, ניהול זמן אישי חכם רב מימדי במקום חלוקה לזמן משרד וזמן בית, שמירה על בריאות ואי העברת מחלות ועוד. כמובן שיש גם חסרונות ולכן הנחת העבודה היא שבמציאות העתידית יהיו נוכחים גם עבודה במשרד וגם עבודה מהבית בתמהיל שיהיה נכון לכל ארגון לפי מאפייניו. הכנת האפשרות לעבוד מהבית מאוד חשובה בכל תכנון סביבת מגורים באשר היא. האפשרות צריכה לכלול אזור מובחן למטרה זו, כזה שניתן יהיה להגדיר הגדרות ברורות לגביו: "אמא/אבא עכשיו עובד/ת", אזור שיהיה לגיטימי להשאיר בו חומרי עבודה בלי צורך לסדר כאשר עוברים לפעילויות אחרות. במידת האפשר להקדיש חדר בבית למטרה זו, ואם לא – פינת עבודה מרוחקת מ"מרכז העניינים".
גודל פתחי האור, חשיפה לשמש ותנועת אויר – למשאבים טבעיים, כגון תנועת אויר וחשיפה לשמש, נודעת השפעה הן על הבריאות המנטלית והן על הבריאות הפיזית. הגדלת הפתחים ככל האפשר על מנת להכניס אור טבעי ואויר, היא פרמטר חשוב ובסיסי בתכנון הבית. מעטפת הבית היא המפרידה בין פנים וחוץ והגדלת הפתחים מטשטשת את ההפרדה.
איכות החלל המשותף – לאיכות התכנון של החלל המשותף, באופן שיתאים למאפיינים המיוחדים של המשפחה עבורה מיועד הבית, תהיה השלכה על איכות הזמן שתבלה המשפחה ביחד. ככל שתידרש לשהייה ממושכת יותר כך לאיכות התכנון יש יותר משקל.
הפרדה בין מוקד הפעילות המשותפת לחללים שקטים להתבודדות - היכולת של כל המשפחה, או חלק גדול ממנה, לשהות משך זמן רב ביחד באותה יחידת מגורים, בהיבט של תכנון הבית, נעוץ באפשרות של כל אחד מהם להשתתף בפעילות המשותפת, או להיות ולהרגיש לבד עם עצמו, ובאפשרות לעבור ממצב אחד לשני. להפרדה זו תורמים תכנון חלוקת החללים של הבית והאמצעים האקוסטיים - איכות דלתות הפנים חשובה ביותר כדי לייצר הפרדה והתנתקות מעת לעת.
שליטה מרחבית – מבטים פתוחים ככל האפשר בין כל חלקי הבית שמיועדים לשהייה משותפת – מטבח, סלון, פינת אוכל, אזור אירוח, מרפסת, גינה וכל יתר חלקי הבית שאינם מיועדים להיות סגורים (חדרים וחדר עבודה לדוגמא) – כדי לייצר שליטה על מספר התרחשויות בו זמנית.
תשתיות תקשורת איכותיות – פרישת התקשורת בבית ואיכותה יקבעו את האפשרות לעבוד מהבית ואת הגמישות של בני המשפחה לתפקד באזורים שונים בבית.
גמישות בתכנון יחידות מגורים – בדירות רבות אין אפשרות לייחד חלל נפרד לכל מטרה, לכן חשוב להגדיר אילו חללים בבית הם רב שימושיים ולתכנן אותם באופן שמתאים לכל אחד מהשימושים.
שימוש בחומרים – מחקרים מראים כי הווירוס עמיד גם מחוץ לגוף ושוהה על גבי משטחים. המחקרים מצביעים על שונות בין החומרים מהם עשויים המשטחים. כך למשל על גבי זכוכית או עץ הווירוס שוהה 4 ימים, בעוד על אלומיניום – 8 שעות. קשה לומר אם וכיצד יתפתח עולם החומרים כתוצאה מממצאים אלו. ייתכן ובעתיד נראה חומרים שמגיבים באופן אקטיבי לווירוסים ובקטריות והורגים אותם באופן אוטומטי. בהווה חשוב לקחת בחשבון בבחירת החומרים את קלות הניקיון והתגובה שלהם לחומרים שידועים כאפקטיביים לחיטוי.
איכות ונוחות סביבת המגורים – לאיכות התכנון של סביבת המגורים נודעת חשיבות עליונה לצורך שהייה ממושכת. סביבת מגורים מתוכננת בקפידה ומותאמת לצרכי בני הבית היא מפתח לאנרגיה חיובית. קחו בעל/ת מקצוע. החיים והחוויות שלכם שווים יותר.
עסקים
עסקים צריכים להיות מוכנים לרציפות תפקודית עסקית ולתכנן את תגובתם למצב שבו תהיה הפרעה מהותית לפעילות העסקית. הקורונה היא הפרעה, אבל גם התקפת סייבר, וירוס מחשבים, או אסון טבע הם הפרעה. וירוס הקורונה הראה לנו שהשגרה העסקית יכולה להשתנות בפרק זמן קצר ביותר ושכדאי להכין תכנית לרציפות עסקית במצב חירום, לצורך המשך עבודה ורווחיות. הכנת תכנית שכזו מאפשרת לכל עסק להכיר את "הבטן הרכה" שלו ולייצר חוסן.
עבודה מרחוק – מגפת הקורונה הכניסה אותנו לקפסולות. עסקים נאלצו "להתפרק" לקפסולות ולבצע הפרדות כדי למנוע הדבקה כללית והשבתה. היפרדות לצוותים לאורך זמן עלולה לגרום להיחלשות תחושת השיוך למסגרת הארגונית הכללית. יצירת סממנים מוכרים של העסק בחללים מהם מתבצעות שיחות הוידאו שמקשרות בין הצוותים תשמר את הזיכרון הארגוני.
תשתיות לתמיכת עבודה מרחוק – חוסן תשתיות התקשורת, שילוב מסכים גדולים לשיחות רבות משתתפים ותצוגת חומרים מקצועיים ברורה לצוות עבודה, שיפור יכולות video conference ועוד. על העסק לתכנן כיצד הדרישות העמוקות יותר בתחום התקשורת משפיעות על התכנון הפיזי.
צוות התמיכה הטכנית – כאשר עובדי הארגון מפוזרים ועובדים מרחוק, התקשורת ביניהם כולה דיגיטלית, אין תקשורת פיזית. תקלה טכנית בתשתיות התקשורת גוררת באופן מיידי בעיית רציפות תפקודית, שלא ניתן לגשר עליה בפגישה פיזית, כפי שניתן במשרד. המרכזיות של צוות התמיכה הטכנית בארגון משתנה, האם זה משפיע גם על המרחב הפיזי שלהם? האם יש מאפייני תכנון חדשים שיש ליישם? על כל עסק לתכנן את הפתרונות המתאימים לו.
מעבר מחלל עבודה אחד גדול משותף לחללים משותפים לצוותי עבודה – לפני הקורונה האופנה הרווחת היתה one big open space. כיום כל עסק צריך לשקול בהתאם למאפייניו האם תכנון ועיצוב הפנים שלו ימשיך את המגמה של הישיבה בחלל המשותף, או ייצור חללי עבודה משותפים לצוותים קטנים. חללים אלו יכולים לשמש גם חדרי ישיבות משותפים קטנים בהם הצוות יכול להתכנס לישיבה פנימית, או לנהל שיחת וידאו עם צוות אחר בתוך המשרדים או מחוץ להם, או עם לקוחות.
הגשה חיצונית ושליחויות בעסקי מזון – עסקי מזון שהיו בנויים על אירוח בישיבה בלבד, נאלצו להמציא את עצמם מחדש בשל מגבלות הישיבה בחלל סגור. עיצוב פנים של עסקי מזון צריך לכלול, לפי צרכי העסק, תכנון של מעבר לשירות איסוף עצמי "TO GO" ו/או מעבר לשירות משלוחים. הגמישות התפעולית הזו תבוא לידי ביטוי בתכנון המקום בו פועל העסק.